לעבודה הבאה צילום פרוייקט גמר

    אדלר נדיה
    Adler Nadia

    0527728669
    adlernadia98@gmail.com
    www.adlernadia.com
    instagram icon @adler.nadia

    קולה המרוחק של הקוקייה

    מאחר שלא נולדתי בארץ, אני נושאת זיכרונות כבדי משקל ממקום אחר, זיכרונות המוטמעים בגוף יותר מאשר במחשבה. נופים המלווים אותי בכל שלב בחיים, כמו הד, כמו צל, עולים בעקשנות עם כל צעד כאן בארץ, שבשל כך נותרת קצת זרה. אינני בטוחה מי זר יותר – אני או המקום. הקרבה שלי למולדת ניתנת למדידה בקילומטרים של געגוע; בקושי לזהות את עצמי כאן ועכשיו. עם הזמן, זיכרונות ילדות הולכים ודוהים והופכים את ה"שם", את המקום שבו נולדתי, לבדיה כנה אך לא אמינה. החזרה למולדת מעוררת "קרע עמוק עם העולם ועם עצמי, אי-מסוגלות למצוא איזון בין המציאות לבין ההרמוניה המיוחלת – חוויית נוסטלגיה שניעורה לא רק בגלל המרחק מהבית, אלא גם בגלל הערגה לשלמות הקיום" (אנדריי טרקובסקי, 2013). הבית הוא המקום שבו זיכרונות נצבעים בצבעי שקיעה, מתפזרים וממלאים את החלל בניחוחות של פעם; הוא ארמון קדוש של חלומות ילדות; הוא המקום של שייכות שלא מצאתי כאן. מילים אינן מסוגלות לתרגם את הרצון הבוער לחזור למקום שקפא עמוק בזיכרון; את הכמיהה לשחזר אירועים מן העבר. בבית, תמיד אחרי הסופה נשמע קולה המרוחק של ציפור הקוקייה, אי שם ביער שבשולי בכפר, כמו שיר נחמה של אימא הקוראת לילדיה לחזור הביתה.

    אמנות אפור בית זהות זיכרון לבן מקומיות צילום שחור
    project-image-2
    project-image-2
    project-image-3
    project-image-4
    project-image-5
    project-image-6
    project-image-7
    project-image-8
    project-image-9
    project-image-10
    project-image-11

    הצעות נוספות:

    august rain
    שיח עם שיח
    עֹוגֶן
    דקה למשיכה*
    כל החיים לפניו
    בצלאל בוגרי.ות 2020 ↖ Bezalel Graduates 2020 ↖ بتسلئيل خريجي/ات 2020 ↖ בצלאל בוגרי.ות 2020 ↖ Bezalel Graduates 2020 ↖ بتسلئيل خريجي/ات 2020 ↖ בצלאל בוגרי.ות 2020 ↖ Bezalel Graduates 2020 ↖ بتسلئيل خريجي/ات 2020 ↖ בצלאל בוגרי.ות 2020 ↖ Bezalel Graduates 2020 ↖ بتسلئيل خريجي/ات 2020 ↖

    אפיון ועיצוב: Re-Levant

    פיתוח: Tranquilo